The site formerly known as borntojump.com
gallery | skydiving | photoshp | gear | archive | contact | home

Lab Sharpening


וריאציה פופאלרית של USM היא Lab Sharpening. במהותה שיטה זו זהה ל-USM למעט העובדה שהחידוד מבוצע רק על גווני הבהירות של התמונה ללא התחשבות והשפעה על נתוני הצבע. יש בהחלט הגיון בגישה זו, שכן כפי שהסברתי קודם, הפעלת USM משנה פיקסלים באזורים בהם יש קונטרסט גבוה. שינויים אלה עשויים לגרום לשינויים טונליים (צבעוניים) בפיקסלים המחודדים ובנוסף להגביר את רעש התמונה.
הפעלתו רק על ערכי הבהירות בתמונה מסייעת במידה רבה למנוע שינויים אלה.

ראשית יש להמיר את התמונה מ-RGB ל-LAB ע"י בחירת Lab Color תחת תפריט Image->Mode.
להבדיל מ-RGB, כשתמונה נמצאת ב-Lab Color יש רק שני ערוצי צבע (a ו-b) וערוץ בהירות - Lightness. נבחר אותו בפלטת הערוצים כך שרק הוא יוצג בתמונה.

התמונה תיראה לנו כשחור לבן, בדיוק כפי שתיראה אם היינו מפעלים את הפקודה Desaturate. אל דאגה, הצבע עוד מעט חוזר...

כשערוץ ה-Lightness נבחר, נשתמש ב-USM בדיוק כפי שתואר קודם לכן.

בגמר החידוד, נחזיר את התמונה ל-RGB ע"י Image->Mode->RGB Color.

ההבדלים בין שתי השיטות די מינוריים לדעתי, והצעד הנוסף מוצדק רק במקרים בהם התמונה צבעונית מאוד ועשירה מאוד בפרטים המצריכות חידוד גבוה, השפעותיו הטונליות והקונטרסטיות של USM ניכרות יותר. הסיכוי להילה גבוה יותר גם הוא. במערכות לא מכוילות, ההבדל בין המסך למדפסת ממילא יוצר הבדלים גדולים יותר מאלה, כך שיתרונה של שיטה זו והעבודה הנוספת הכרוכה בה בטלים בששים. הנה לכם עוד סיבה לכייל את המערכת שלכם כראוי.

Edge Sharpening

שיטה זו מורכבת הרבה יותר מ- USM לבדו או LAB, ודורשת מספר רב יותר של צעדים ושיקול דעת מושכל יותר. מצד שני, היא לא פעם מתוארת כשיטת החידוד האולטימטיבית, כך ששווה לפחות לנסות אותה.

בבסיס השיטה עומד פתרון לבעיה שתיארתי קודם – USM לא ממש מוצא שוליים, אלא מחפש אזורים קונטרסטיים ומגביר את הקונטרסט בהם. כך למשל, לאחר USM, באם נרצה לחדד את התמונה שוב – לדוגמה, לפני יציאה להדפסה - ההשפעה של הפילטר תהיה חריפה ואף הרסנית על הקובץ והוא בהחלט עשוי להיות קונטרסטי מדי.

הפתרון? פשוט. נמצא את השוליים האמיתיים בתמונה ונחדד רק אותם. לצורך כך ניצור מסיכה של השוליים בתמונה. מי שלא התנסה בעבודה עם מסיכות בפוטושופ, זה הזמן לקחת פסק זמן ולפתוח את גוגל או photoshop help הקרוב לביתכם ולהתעדכן באלמנט היחיד החשוב ביותר בפוטושופ.

השיטה המתוארת עושה שימוש בשכפול התמונה. למי שבקיא בעבודה עם ערוצים בפוטושופ, ניתן לבצע את אותה השיטה ע"י שימוש בערוץ נוסף שניצור בתמונה. מעבר לכך שיטת העבודה זהה.

ראשית נוודא שהתמונה שלנו איננה שטוחה. בפלטת השכבות, אם שמה של השכבה היחידה הוא background ומופיע מנעול קטן לצד השם, הרי שהיא נעולה. זוהי ברירת המחדל בפתיחת קבצי JPG בפוטושופ. דאבל קליק  על השכבה ואישור השם הנבחר (Layer 1) בחלון הנפתח יהפכו את השכבה לפעילה, מה שיאפשר לנו לטעון אליה בחירה בהמשך התהליך.

כעת נשכפל את התמונה  ( Image->Duplicate) ונמירה לש"ל בכל דרך שתמצאו לנכון – GreyScale, DeSaturate, Channel Mixer. אפשרות נוספת ודי יעילה היא להשתמש בערוץ הירוק – לבחור אותו בפלטת הערוצים ולהמיר את התמונה ל-greyscale  תחת Image->Mode.

לאחר שכפול התמונה וההמרה לשחור-לבן, נמיר את התמונה ל-GrayScale, תחת Image->Mode (אם התמונה אינה ב-mode זה).

כל שנותר לנו לעשות הוא למצוא את השוליים. לשם כך יש בפוטושופ פילטר בשם Find Edges, אותו תוכלו למצוא תחת Filter->Stylize. ההמרה לש"ל והתוצאה לאחר הרצת Find Edges נראים בצילום המסך מטה.

ניתן להשתמש במסכה כמו שהיא, אך פילטר זה נוטה לתפוס רעש ומעברי גוונים עדינים ברקע כשוליים ולבחור גם אותם. כפי שאפשר לראות, הפילטר תפס את כל הפרטים בסירה (האובייקט בתמונה אותו אני רוצה לחדד). בנוסף הוא תפס גם מעברי גוונים ברקע כשוליים וסימן אותם (דוגמה בולטת - פס אפור בהיר ברבע העליון של התמונה). מאחר ואזור זה נמצא בבוקה של התמונה, אין לי כל רצון שהוא יחודד. למרות שבתמונה זו השפעה זו כמעט ולא ניכרת, בתמונות המצולמות ב-ISO גבוה מ-400, בעדשות עם בוקה קשה ובסריקות הסטייה תהיה רבה יותר. לכן המסכה דורשת קצת עבודה בטרם נשתמש בה.

אפשרות אחת היא פשוט למחוק את האזורים הלא רצויים. פעולה זו קלה יחסית בתמונה כמו זו, בה האובייקט בולט ונבדל מהרקע, אך עשויה להתברר כלא פשוטה בתמונות אחרות.

השיטה המועדפת עלי הוא פילטר אחר של פוטושופ, Gaussian Blur תחת Filter->Blur.

באמצעות שימוש בפילטר זה נשיג שני אפקטים על המסכה: ראשית, השוליים יתרככו קמעה, מה שיביא לחידוד עדין יותר ללא שוליים קשים. שנית, חלק גדול מהפרטים שמקומם אינו כאן ייעלמו. ב-Gaussian Blur ניתן לשלוט על רדיוס הטשטוש. גודל הרדיוס תלוי בסוג התמונה. תמונה עם פרטים רכים (פורטרט, למשל) דורשת רדיוס גדול יותר מאשר תמונה קונטרסטית עם פרטים רבים (צילומי ארכיטקטורה, לדוגמה). במקרה זה, Radius=2.5 נראה לי מתאים. אמנם נשאר מעט רעש, אך הוא יעלם בשלב הבא.

 כעת נקצין את המסיכה על מנת לקבל אזורים ברורים יותר של מה שדורש חידוד והעלמת יתרת הרעש. שימוש ב-Levels תחת Image->Adjustments יביא לאפקט הרצוי. נעשה כאן שימוש ב-Levels בערכים שלא נעז להשתמש בהם על התמונה עצמה. במקרה זה, השתמשתי ב-Input Levels: 158,1.60,233.

לסיום נהפוך את המסכה (Invert) ע"י לחיצה על CTRL+I. מה שהיה שחור הופך לבן ולהיפך. הסיבה לכך היא פשוטה. עקרון פעולתן של מסיכות הוא שאזורים בהירים "עובדים" בעוד אזורים כהים נשארים ניטרליים. בתמונה האחרונה, שימו לב שרוב המסכה בהירה בעוד דווקא האזורים הדורשים חידוד כהים. אם נחיל את המסכה הזו כמו שהיא, נקבל חידוד בדיוק על האזורים שלא דורשים חידוד. לחילופין, ניתן כמובן להפוך את הבחירה לאחר טעינת המסכה לתמונה (בשלב הבא) ואז אין צורך בהפיכת המסכה. להלן צילום מסך של המסכה לאחר פעולת ה-Gaussian Blur ו-Levels לצד צילום מסך לאחר הפיכת המסכה.

ברור לעין מדוע המסכה טובה – הרקע שחור לגמרי, מה שאומר שהוא לא יחודד כלל. האזורים העמוסים בפרטים – קידמת הסירה – בהירים ולפיכך יחודדו, בעוד אזורים ללא פרטים (תחתית הצינור השחור, לדוגמה) שחורים למעט בשוליהם מה שיביא לחידוד השוליים בלבד.

כעת נטען את המסכה כבחירה פעילה בתמונה המקורית ע"י שימוש ב-Load Selection תחת Select->Load Selection

תחת Document נבחר את ההעתק. תחת Channel נבחר את Layer 0 Gray או את Grayscale (רק אופציה אחת תהיה זמינה, בהתאם לגרסה של פוטושופ בה אנו משתמשים). אם לא הפכנו (Invert) את המסכה קודם, נסמן וי ליד התיבה Invert להפוך את הבחירה.

מה שלמעשה עשינו הוא בידוד השוליים בתמונה הדורשים חידוד ובחירתם. כשהבחירה פעילה בתמונה המקורית, נפעיל USM על מנת לחדד את הפרטים בתמונה ללא השפעה על האזורים הרכים. את קובץ המסכה ניתן לסגור ללא שמירה. לחילופין, ניתן לגרור את תוכנו לתמונה עצמה על מנת לשמור על המסכה (במקרה זה נשמור את הקובץ כ-PSD).

להלן התמונה המחודדת הסופית לאחר USM בערכים של Amount=500, Radius=0.2, Threshold=0. לצידה התמונה הלא המחודדת.

 יתרונה הגדול של שיטה זו הינו ביכולת להפעיל חידוד די מסיבי תוך ידיעה ברורה שכמעט ולא נוצרות תופעות לוואי האופייניות ל-USM גלובלי. לחילופין, שימוש עדין ומושכל בשיטה זו יכול לשמש אותנו כחידוד ראשוני טוב וכבסיס לעריכה נוספת של התמונה בהמשך. זו למעשה דרך אחת לחידוד סלקטיבי לצד חידוד בשכבות, שיטה אותה אסקור בהמשך.

 חסרונה הגדול הוא בראש ובראשונה בצעדים הרבים הכרוכים בה ובקושי לשלבה בתהליך עבודה אוטומטי בשל השלבים הרבים (levels, Gaussian blur וכמובן USM עצמו) בהם יש צורך בשינוי ערכים ספציפי לכל תמונה.

ישנה גישה מרחיבה לשיטה זו. לפי גישה זו יש ראשית לשכפל את שכבת התמונה, לטעון את הבחירה  ואז לחדד את שכבת ההעתק פעמיים , פעם אחת בפרמטרים נייטרליים – לדוגמה, 500,0.2,0 ופעם נוספת בערכים קיצוניים – לדוגמה, 280,0.8,0. מאחר והתוצאה הסופית אחרי שני החידודים חדה מדי, ניגש ל-Blending modes  של שכבת ההעתק ונשנה את הדרך בה שתי השכבות מתערבות זו בזו. הסבר מפורט ניתן למצוא כאן: http://www.fredmiranda.com/article_3

High Pass Sharpening

שיטה נוספת לחידוד היא High Pass Sharpening. ייחודה הוא בכך שאינה כוללת חידוד כלל אלא שימוש בפעולות פוטושופ אחרות על מנת לקבל אפקט של חידוד על התמונה.

ראשית נשכפל את שכבת התמונה עי בחירת Duplicate Layer תחת תפריט Layers או לחיצה על CTRL+J.

נעביר את ה-Blending Mode (מודגש במסגרת בצילום המסך) של שכבת ההעתק ל-Overlay. לאפקט רך יותר נשתמש ב-Soft Light. להקצנת האפקט ניתן לבחור ב-Hard Light.

בפלטת השכבות נבחר את שכבת ההעתק ונריץ את הפילטר High Pass, תחת Filters->Other בערך של Radius=0.7, כפי שמודגם בצילום המסך הבא:

כעת נשנה את האטימות של אותה שכבה לערך בין 20 ל-70 אחוז. ככל שהערך גבוה יותר, החידוד מוגבר.

הנה התמונה לפני החידוד ולאחר High Pass, עם שכבה ב-Overlay באטימות של 50%:

שימוש בערכים גבוהים יותר בפילטר ה-High Pass יניבו חידוד רב יותר, בצד שינוי קונטרסט והילה חזקים יותר.

כפי שניתן לראות, חידוד זה משפיע בעיקר על משטחים ע"י הוצאת הפרטים העדינים שבהם. לעומת זאת, הקצוות (חלקי המשוט על רקע הים) כמעט ולא מושפעים כלל. לפיכך, שיטה זו יכולה להיות יעילה כחידוד ראשוני. יעילותה פוחתת כחידוד סופי בשל תופעה זו.

יתרונה הבולט של השיטה הוא בקלות הכללתה בתהליך עבודה אוטומטי תוך שימוש ב-Actions וזאת בשל ההתערבות המועטת הנדרשת במהלך ביצוע הפעולות.




עמוד הבא (3/4) עמוד הבא עמוד קודם עמוד קודם (1/4)

עמוד: 2/4